30.10.21 20:00
שלום ולא להתראות לחלק הזה של המדבר
יצאנו מפה סוף סוף, אני לא אתגעגע למקום ובטח לא להר שכל כך אהבתי.
ביומיים האחרונים בעיקר ישנתי, כנראה שהתייבשתי קצת וגם הבטן לא תרמה לעניין.
אני יוצאת מפה מרוסקת, עם ביטחון עצמי ברצפה והחלטות שאני אצטרך לקבל אחרי שאתאושש קצת.
אני מרגישה כאילו הוא חרט לי בלב, אתמול הלב לא הפסיק לכאוב ולדמם, אבל היום הפצע כבר הגליד ויחד איתו נבנתה לי בלב חומה. חומה של הסתמכות עצמית.
בנתיים השרשרת עדיין עלי.