17.11.21 14:30
סופ"ש יום הולדת. כל כך לא רציתי להיות פה. זה כל כך מפגר, סתם עוד תאריך, סתם עוד יום. אבל משום מה יש עלי כל כך הרבה לחץ ביום הזה. לחץ לקבל טלפונים והודעות, לחץ לחגוג כמה שיותר, לחץ להתפרק ולהגיע לקצוות. לחגוג יום הולדת. אני אפילו לא זוכרת איך חגגתי את הימי הולדת הקודמים. אני גם לא זוכרת מתי התחלתי להרגיש את הלחץ הזה לחגוג. אולי בתקופת אילן. כל יום הולדת היתה אירוע, היינו לוקחים יום חופש, מתכננים במשך חודש את היום הזה והיינו חוגגים, ממש.
אני מתחילה להבין, מתחילה להבין מאיפה הצורך הזה לחגוג ככה ומאיפה הצורך הזה לברוח ביום הולדת, הרי מאז שזה נגמר אני בורחת מכל מה שמזכיר לי אותו.
אני לא מאוזנת. מאז שנפרדנו אני לא מאוזנת, ואני כבר לא יודעת מה לעשות כדי לחזור לאיזון.
די. אילן כבר לא בחיים שלך יותר, קומי, תרימי את עצמך מהרצפה, תפסיקי לבכות. היה ונגמר. תשני מהר את המצב רוח.