20.11.21 13:00
אני עדיין פה..
עידו אמר לי שזה קטע של עקרבים, שכמעט כולם רוצים למות ביום הולדת שלהם. מעניין..
בסוף חגגתי והיה לי כיף ממש. עשינו טיול למדבר, אני כל כך אוהבת את המדבר הזה! היינו במקום מהמם וממש נהניתי. אח"כ נסענו למרכז וחגגנו עד אתמול, היה ממש כיף. אח"כ חגגתי עם המשפחה והיום אני חוגגת שוב עם חברים ממש טובים שאני ממש אוהבת.
בקיצור חגיגות יום הולדת כמו שרציתי.
כל האיזון הזה, זה הכל עניין של ווליום. כשאני בחוסר איזון הווליום של הרגשות בשמיים, כמו לעמוד במסיבה צמוד צמוד לרמקולים.
אני חושבת שמאתמול העוצמה של הרגשות שלי נרגעה קצת, התחלתי לקחת דברים הרבה יותר בפרופורציה
פחות להתרגש מכל שטות ולהפוך אותה לכל העולם
יותר שקט בראש..
הייתי נורא סוערת, הרגשות שלי הציפו אותי חזק ומכל הכיוונים ובגלל זה גם התגובות שלי היו מוגזמות
ועכשיו אני מרגישה כאילו סוף סוף מישהו הוריד את הווליום.
אני יודעת שזה קשור לזה שהיום הולדת סוף סוף עברה, אני יודעת שיום אחד מאוזן לא אומר שחזרתי לאיזון, ואני גם יודעת שזה לא סוף הגלגל.
בואו פשוט נקווה לטוב 🙏

כתיבת תגובה