4.12.21 20:00
עברתי סוג של מסע עם עצמי בסופש הזה. פעם ראשונה שנסעתי לבד, בלי בן זוג. הילד שלי בא איתי והוא היה העוגן שלי. בסופש הזה נזכרתי בעבר שלי, במי שהייתי פעם, אבל עם כל זה גם פעם תמיד הייתי נוסעת עם בן זוג. יש אנשים שלא טוב להם להיות לבד, כנראה שאני אחת מהם. אני רוצה בן זוג, שותף, מישהו לחוות איתו ולהנות איתו בלי סוף. אני לא רוצה להילחם על זה, אני רוצה שזה יבוא מצד שנינו, נסיך על סוס לבן שיקח אותי לשקיעה.
הייתי בסדנה לפני שבועיים וכל אחד היה צריך לבחור בעיניים עצומות פתק עם משפט. המשפט שאני קיבלתי היה: "עלינו לשחרר את החיים שתכננו, כדי שנוכל לקבל את החיים שממתינים לנו". אז אני לא נלחמת, אני כבר לא חוסמת את עצמי רגשית, אני משחררת ופותחת ידיים למה שיבוא. באהבה.