7.12.21 20:00
למה לעשות בשביל עצמי לא עושה לי טוב?
אני מרגישה שזה חסר טעם, אין לזה משמעות. הרגשה של מיצוי של החיים, אני כבר חוויתי ועשיתי הכל ומבחינתי לסיים. ברגע שאני עושה בשביל מישהו אחר זה נותן לזה משמעות.
אני לא חושבת שזה עניין של ביטחון עצמי, אני יודעת בדיוק מי אני ומה ביכולות והתכונות שלי. זה סוג של ייאוש מהחיים, שגם ככה אני יודעת שלי זה כבר לא ישנה. אני לא יודעת לחיות באפור. מבחינתי למות מחר, אין לי עוד שאיפות וחלומות, עשיתי והשגתי הכל, אני כבר לא רלוונטית.
אתי אומרת שלא ניסיתי הכל, שהעולם של הקצוות הוא מאוד מצומצם ואני צריכה לחוות גם את האמצע. יכול להיות שהיא צודקת, אבל איך עושים את זה? איך יוצאים מהקצוות וחיים את הצבעוני שבאמצע כצבעוני ולא כאפור?