9.12.21 14:00
היום אני פתאום מבינה כמה התקדמתי. אם הייתי בסיטואציה דומה לפני כמה חודשים הייתי יושבת בבית ובוכה. במקום זה, הרמתי את עצמי ויצאתי לטיול בצפון. הנסיעה מדהימה, אני נוהגת אותה בעצמי, נוף מהמם. כמה מקומות בדרך הזכירו לי את עידו וכמה אני מתגעגעת אליו.
דרך חדשה, עצמאית, לא תלותית. מלאת חששות אבל גם המון תקווה.
אחרי הפריצת דרך הענקית שעשיתי עם אתי השבוע אני מוכנה שוב להשתלב בעולם. פתאום הגעתי להבנה ששינתה לי את כל הנקודת מבט בדרך שלי, הערה קטנה שלה שבזכותה הבנתי את הקושי שהיה לי המון המון שנים. מקווה שההבנה של זה תעזור להתגבר על זה.
‏בהצלחה לי 🙏